החלטה בתיק רע"א 16365-02-12

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 02.01.12 (כב' השופטת א. רוטקופף, בתיר ע"ר 40946-11-11), אשר דחה את ערעורו על המבקש על החלטת כב' רשמת בית משפט השלום בפתח -תקווה מיום 25.10.11 (כב' הרשמת ע' אייזדורפר, בת"א 16994-02-11) אשר דחתה את בקשת המבקש לפטור אותו מתשלום אגרה במסגרת תביעה כספית שהוא מבקש להגיש כנגד  המשיבים 1-5.

הרקע להליכים דלעיל-

המבקש הגיש כתב תביעה ע"ס 541,132 כנגד המשיבים 1-5 בטענה כי המשיבה 2, בתפקידה ככונסת נכסים, חילקה מתוקף תפקידה שלא כדין כספים  ששולמו ללקוחותיה בלבד, המשיבים 4-5, ולא לתובע.

המשיבה 2 הינה רשמת ההוצאה לפועל אשר דנה בתיק הכינוס.

במסגרת תביעה זו הוגשה בקשה לפטור את המבקש מתשלום אגרה.

החלטת כב' הרשמת-

כב' הרשמת אשר דנה בבקשה לפטור מאגרה דחתה את הבקשה בנימוק כי הבקשה אינה מפורטת כנדרש וכי סיכויי התביעה להתקבל- נמוכים.

החלטת בימ"ש קמא-

בהחלטה מפורטת ומנומקת כנדרש דחה בית משפט קמא את הערעור על  החלטת כב' הרשמת, בהתאם להוראת תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007 הקובעת כי פטור מתשלום אגרת בית משפט ינתן בקיומם של שני תנאים מצטברים: האחד כי אין ביכולתו של המבקש לשאת בתשלום הנדרש מחמת דלות כלכלית, והשני, כי ההליך מגלה עילה.

בימ"ש קמא בחן היטב את החלטת כב' הרשמת ומצא כי אכן המבקש, אשר הנטל עליו להוכחת קיומם של התנאים הנדרשים, לא הוכיח את  הנדרש ממנו וטען טענות בעלמא באשר למצבו הכלכלי: לא צירף תצהיר לאימות טענותיו, לא צירף תדפיס חשבון בנק בעל משמעות (בתדפיס שצורף לא נראו פעולות כלשהן) בשעה שנראה כי יש לו חשבון בנק נוסף, ולא הציג כל מסמך מתביעת המזונות שהוא מנהל לדברין כנגד ילדיו.

לגופה של התביעה התרשם בית משפט קמא כי טענות המבקש, כפי שנוסחו בכתב התביעה, נדונו והוכרעו במסגרת הליכים קודמים.

כמו כן נדחתה הטענה כי יש להסתמך על הליכים אחרים בהם ניתן פטור מתשלום האגרה, בהתאם לפסיקה בעניין זה.

טענות המערער-

המערער שב וטוען כי החלטות קודמות, בהליכים אחרים, בהם ניתן למבקש פטור מתשלום אגרה, הן אלה אשר יש בהן כדי להכריע גם בקשתו הנוכחית לפטור מאגרה. המבקש מוסיף וטוען כי יש לו עילת תביעה טובה כנגד כונסת הנכסים אשר נכשלה בתפקידה.

המשיבים, לרבות ב"כ היועמ"ש מתנגדים נחרצות לבקשה.

דיון-

דין הבקשה להידחות לאחר שלא מצאתי כי נפלה שגגה בפסק דינו של בית משפט קמא.

ייאמר מייד, כי מדובר בערעור  בגלגול שלישי, וככזה, לא יתערב בית המשפט בהחלטותיה של הערכאות האחרות אלא "במקרים חריגים המעוררים שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית או ציבורית החורגת מגדרי הסכסוך הקונקרטי בין הצדדים, או כאשר נדרשת התערבותו של בית משפט זה למען מניעת עיוות דין" (ר' רע"א 2243/12 די אייץ' אל (ישראל) בע"מ נ' יוסי עטר (מיום 10.04.12), וכן ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ פ"ד לו(3) 123).

אין הדבר כן בעניין שבפני, אשר אינו חורג מענייננו הפרטי של המבקש, אינו מעלה שאלה משפטית, ואינו מגלה עיוות דין.